עובד שמסיים את עבודתו לאחר מספר שנות העסקה עשוי להניח שחישוב פיצויי הפיטורים שלו פשוט: מכפילים את המשכורת האחרונה במספר שנות העבודה ומקבלים את הסכום המגיע לו. אלא שבפועל, לא מעט מחלוקות בין עובדים למעסיקים מתעוררות דווקא סביב השאלה מהי אותה משכורת אחרונה, אילו רכיבי שכר צריך לכלול בה וכיצד יש להתייחס לשינויים שהתרחשו במהלך תקופת ההעסקה.
מה קורה כאשר עובד עבר ממשרה מלאה למשרה חלקית? האם הפחתת שכר בחודשים האחרונים מקטינה את הפיצויים בגין כל שנות העבודה? איך מחשבים פיצויים לעובד שמקבל עמלות מכירה, והאם תקופה שבה העובד שהה בחופשה ללא תשלום משפיעה על החישוב?
התשובות לשאלות הללו נמצאות בחלקן בתקנות פיצויי פיטורים, המשלימות את הוראות חוק פיצויי פיטורים ומסדירות מצבים שבהם נוסחת החישוב הרגילה אינה מספיקה.
התקנות נועדו ליצור כללים ברורים יותר לחישוב הפיצויים ולמנוע מצבים שבהם שינוי מסוים בשכר או בהיקף העבודה יוביל לתוצאה שאינה משקפת כראוי את תקופת ההעסקה. עם זאת, יישומן אינו תמיד פשוט, ובמקרים רבים נדרש לבחון גם את הפסיקה ואת ההסכמים החלים על העובד.
מהן תקנות פיצויי פיטורים ומה ההבדל בינן לבין החוק?
המסגרת המרכזית לזכאות לפיצויי פיטורים בישראל נקבעה בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963. החוק מסדיר את עצם הזכאות לפיצויים, את שיעורם ואת הנסיבות שבהן גם עובד שהתפטר עשוי להיות זכאי להם.
לצד החוק הותקנו מספר מערכות תקנות. המרכזית שבהן היא תקנות פיצויי פיטורים )חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים(, תשכ"ד-1964.
תקנות אלה עוסקות בין היתר ברכיבי השכר הנכללים בחישוב, בשינויים בשכר האחרון, בהעסקה חלקית, בשכר המשולם לפי תפוקה, בהפסקות עבודה ובנסיבות מסוימות של התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.
מערכת נוספת היא תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), תשמ"ג-1983, שהשוו, לגבי התקופות שעליהן הן חלות, את שיעור הפיצויים של עובדים בשכר לשיעור של משכורת חודשית לכל שנת עבודה.
ההבדל המרכזי הוא שהחוק מגדיר את המסגרת המשפטית ואת הזכאות, בעוד התקנות מפרטות כיצד יש ליישם חלק מהוראותיו במצבי העסקה שונים.
כך למשל, עובד שפוטר לאחר חמש שנות עבודה עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לחוק. אולם אם במהלך אותן שנים שכרו השתנה, הוא עבר למשרה חלקית או קיבל עמלות משתנות, התקנות והפסיקה עשויות להשפיע באופן משמעותי על הסכום שיחושב.
להרחבה על תנאי הזכאות והנסיבות המזכות בפיצויים ניתן לעיין בעמוד חוק פיצויי פיטורים באתר המשרד.

אילו רכיבי שכר נכללים בחישוב פיצויי הפיטורים לפי התקנות?
אחת ההוראות החשובות ביותר נמצאת בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים, העוסקת ברכיבי השכר שיש להביא בחשבון.
התקנה מונה ארבעה רכיבים מרכזיים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה. בנוסף, כאשר השכר כולל תוספת מקצועית או תוספת מחלקתית, התקנות מתייחסות אליהן כחלק משכר היסוד.
אלא שבמקומות עבודה רבים מבנה השכר מורכב יותר.
עובדים עשויים לקבל תשלומים המופיעים בתלוש תחת כותרות שונות, כמו תוספת אישית, תוספת תפקיד, בונוס חודשי, החזר הוצאות או גמול שעות נוספות.
במקרים כאלה, השאלה אינה רק כיצד המעסיק הגדיר את התשלום בתלוש, אלא מהי מהותו בפועל.
תוספת המשולמת לעובד באופן קבוע, ללא תנאי אמיתי ובתמורה לעבודתו הרגילה, עשויה להיחשב לחלק משכר היסוד גם אם ניתנה לה כותרת אחרת.
לעומת זאת, תשלום המשולם בגין הוצאה אמיתית או בתמורה לעבודה נוספת אינו בהכרח חלק מהשכר הקובע.
לדוגמה, עובד שמקבל מדי חודש שכר יסוד של 10,000 ש"ח ותוספת נוספת של 2,000 ש"ח עשוי להיות זכאי לחישוב פיצויים לפי 12,000 ש"ח, אם יתברר שהתוספת היא למעשה חלק משכרו הרגיל.
מנגד, אם אותם 2,000 ש"ח משולמים כהחזר אמיתי על הוצאות שהעובד נדרש להוציא במסגרת עבודתו, ייתכן שלא יהיה מקום לכלול אותם בשכר הקובע.
לכן, בדיקת רכיבי השכר היא שלב מרכזי בחישוב הפיצויים, במיוחד כאשר תלוש השכר כולל מספר רכיבים קבועים ומשתנים.
תקנה 6: מה קורה כאשר השכר הופחת באופן זמני?
תקנה 6 לתקנות פיצויי פיטורים מתייחסת למקרה שבו חל שינוי זמני בשכרו האחרון של העובד.
התקנה קובעת כי כאשר מדובר בשינוי זמני, חישוב השכר האחרון ייעשה כאילו השינוי לא התרחש.
ההוראה חשובה במיוחד במצבים שבהם שכרו של העובד הופחת לפרק זמן מוגבל, למשל במסגרת הסדר זמני שנועד להתמודד עם קושי כלכלי במקום העבודה.
נניח שעובד השתכר במשך שנים 12,000 ש"ח בחודש, אך בשל נסיבות זמניות הופחת שכרו ל־10,000 ש"ח במשך מספר חודשים.
אם העובד פוטר במהלך תקופת ההפחתה, אין להסיק באופן אוטומטי שכל הפיצויים צריכים להיות מחושבים לפי 10,000 ש"ח.
כאשר מתקיימים התנאים להחלת תקנה 6, יש לבחון את השכר שהיה משולם לעובד אלמלא השינוי הזמני.
עם זאת, לא כל הפחתת שכר תיחשב זמנית. יש משמעות לאופן שבו השינוי נקבע, להסכמות הצדדים, למשכו ולשאלה האם מדובר בהפחתה קבועה או במהלך שהוגדר מראש כזמני.
תקנה 7: כיצד מחשבים פיצויים כאשר היקף המשרה השתנה?
שינוי בהיקף המשרה הוא אחד המצבים הנפוצים שבהם נוסחת החישוב הפשוטה של שכר אחרון כפול שנות עבודה עלולה להוביל לתוצאה שגויה.

תקנה 7 קובעת שכאשר עובד עבר ממשרה מלאה למשרה חלקית, או להפך, יש לחשב את השכר הקובע לגבי כל אחת מתקופות העבודה באופן יחסי להיקף המשרה באותה תקופה.
המשמעות היא שלא ניתן בהכרח להחיל את היקף המשרה האחרון על כל שנות ההעסקה.
דוגמה: עובד שעבר ממשרה מלאה לחצי משרה
נניח שעובד הועסק במשך שלוש שנים, ובמהלכן השתנה היקף משרתו:
בשנתיים הראשונות עבד במשרה מלאה, ובשנה האחרונה עבד בחצי משרה.
נניח גם שהשכר החודשי המקביל למשרה מלאה במועד סיום העבודה עומד על 12,000 ש"ח, ושלא חלו שינויים אחרים המחייבים התאמות.
במצב כזה, חישוב הפיצויים העקרוני יהיה:
עבור השנתיים שבהן עבד במשרה מלאה: 24,000 ש"ח.
עבור השנה שבה עבד בחצי משרה: 6,000 ש"ח.
כלומר, סך הפיצויים לפי הדוגמה יהיה 30,000 ש"ח, לפני בחינת הכספים שהופקדו לרכיב הפיצויים וההסדרים החלים על העובד.
אם המעסיק היה מחשב את הפיצויים לפי השכר האחרון ששולם בחצי משרה בלבד, הוא היה עלול להגיע לתוצאה נמוכה משמעותית.
בדוגמה ההפוכה, שבה העובד עבר מחצי משרה למשרה מלאה, החישוב היחסי מונע גם מצב שבו תקופות עבודה חלקיות מחושבות כאילו בוצעו במשרה מלאה.
לכן, שינוי בהיקף המשרה מחייב בדיקה של תקופות ההעסקה השונות ולא הסתמכות על תלוש השכר האחרון בלבד.
תקנה 8: האם הפחתת שכר מקטינה את הפיצויים עבור כל שנות העבודה?
תקנה 8 נועדה להתמודד עם מצב שבו שכרו של העובד הופחת, וכתוצאה מכך השכר האחרון שלו נמוך מהשכר שקיבל לפני ההפחתה.
בהתאם לתקנה, לגבי תקופת העבודה שקדמה להפחתת השכר יש להתייחס לשכר ששולם לעובד ערב ההפחתה.
המשמעות היא שהפחתת שכר אינה אמורה למחוק בדיעבד את בסיס השכר שהיה רלוונטי לתקופות העסקה קודמות.
לדוגמה, עובד הועסק במשך חמש שנים. בשלוש השנים הראשונות השתכר 10,000 ש"ח בחודש, ובהמשך הופחת שכרו ל־8,000 ש"ח.
בהנחה שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים מלאים ושאין נסיבות נוספות המשנות את החישוב, ייתכן שהחישוב יהיה:
30,000 ש"ח עבור שלוש השנים שקדמו להפחתה, ועוד 16,000 ש"ח עבור השנתיים שלאחריה.
סך הכול: 46,000 ש"ח.
לעומת זאת, חישוב של כל חמש שנות העבודה לפי השכר האחרון, 8,000 ש"ח, היה מוביל לתוצאה של 40,000 ש"ח בלבד.
הפער בדוגמה עומד על 6,000 ש"ח.
חשוב להבחין בין תקנה 8, העוסקת בהפחתת שכר, לבין תקנה 7, המתייחסת לשינוי בהיקף המשרה, ובין שתיהן לבין תקנה 6 העוסקת בשינוי זמני.
לכל אחד מהמצבים עשוי להיות מנגנון חישוב שונה, ולכן חשוב להבין מה בדיוק השתנה במהלך ההעסקה.
תקנה 9: כיצד מחשבים פיצויי פיטורים לעובדים המקבלים עמלות?
עובדים רבים אינם משתכרים רק משכר בסיס קבוע. אנשי מכירות, עובדים המקבלים תגמול לפי תפוקה ועובדים המועסקים בשיטות שכר מסוימות עשויים לקבל רכיב שכר שמשתנה מדי חודש.
תקנה 9 מתייחסת למצבים שבהם השכר, כולו או חלקו, משולם בהתאם לביצוע עבודה מסוימת, כחלק מהפדיון או לפי כמות התוצרת.
בנסיבות המתאימות, השכר האחרון ביחס לרכיב המשתנה מחושב לפי ממוצע השכר ב־12 החודשים שקדמו לפיטורים.
למשל, עובד המקבל שכר יסוד קבוע של 8,000 ש"ח ועמלות מכירה חודשיות עשוי להיות זכאי לכך שהעמלות יובאו בחשבון בחישוב הפיצויים, בהתאם למהותן.
אם ממוצע העמלות הרלוונטיות ב־12 החודשים האחרונים עומד על 3,000 ש"ח, ייתכן שהשכר הקובע יחושב לפי 11,000 ש"ח.
עם זאת, יש להבחין בין עמלה שהיא חלק משכר העבודה לבין בונוס המותנה בתנאים מיוחדים, מענק חד־פעמי או תשלום שאינו חלק מהשכר הרגיל.
העובדה שתשלום מסוים מופיע בתלוש תחת הכותרת "בונוס" אינה מכריעה כשלעצמה אם הוא ייכלל בחישוב. יש לבחון את מנגנון התשלום ואת מהותו.
ומה לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו משתנה?
כאן חשוב להימנע מטעות נפוצה: לא כל עובד ששכרו משתנה מחודש לחודש מחושב אוטומטית לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים.
בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע שכאשר עובד מקבל שכר שעתי והיקף שעות עבודתו משתנה, יש לחשב את היקף המשרה הממוצע על פני תקופת ההעסקה כולה ולהכפילו בשכר השעתי האחרון, בכפוף לנסיבות המקרה.
כך נקבע, בין היתר, בע"ע 44824-03-16.
ההבחנה היא בין שינוי בהיקף העבודה לבין שינוי בגובה התמורה עבור העבודה.
עובד שמספר שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש אינו נמצא בהכרח באותו מצב כמו עובד שמועסק בהיקף קבוע אך מקבל עמלות משתנות.
למידע נוסף על שיטות החישוב ועל ההבדלים בין סוגי ההעסקה ניתן לעיין בעמוד חישוב פיצויי פיטורים באתר המשרד.
תקנה 10: האם חופשה ללא תשלום או מחלה משפיעות על סכום הפיצויים?
תקנה 10 עוסקת בהפסקות עבודה מסוימות שאינן מובאות במלואן בחשבון לצורך קביעת סכום פיצויי הפיטורים.
כאן חשוב להבחין בין שתי שאלות: האם תקופת ההיעדרות פוגעת ברציפות העבודה לצורך עצם הזכאות לפיצויים, והאם כל תקופת ההיעדרות נכללת בחישוב סכום הפיצויים.
לא תמיד התשובה לשתי השאלות זהה.
לדוגמה, תקופת חופשה ללא תשלום עשויה שלא לנתק את רציפות יחסי העבודה, אך אין פירוש הדבר שכל ימי החל"ת יובאו בהכרח בחשבון לצורך סכום הפיצויים.
התקנות קובעות כללים מיוחדים לגבי הפסקות עבודה, לרבות תקופות מסוימות של חל"ת, מחלה ותאונה.
ביחס לחופשה ללא תשלום שאינה נכללת בחריגים הקבועים בדין, התקנות מתייחסות לתקופה העולה על 14 ימים לשנת עבודה. לגבי היעדרות עקב מחלה או תאונה קיים מנגנון אחר, המתייחס בין היתר לתקופות שבעדן העובד זכאי לתשלום מכוח היותו עובד.
אין להסיק מכך שכל היעדרות ממושכת שוללת אוטומטית זכויות. יש לבחון את מקור ההיעדרות, את הזכאות לתשלום במהלכה ואת ההוראות המיוחדות החלות עליה.
הדבר חשוב במיוחד כאשר עובד שב לעבודתו לאחר תקופת מחלה ממושכת או חל"ת, ובהמשך מסיים את העסקתו.
האם התקנות מאפשרות פיצויי פיטורים גם בעקבות התפטרות?
כן, בחלק מהמקרים.
לצד ההוראות העוסקות בחישוב השכר, התקנות כוללות גם הוראות המשלימות את החוק לגבי נסיבות שבהן התפטרות עשויה להיחשב כפיטורים לצורך הזכאות לפיצויים.
דוגמה מרכזית לכך נמצאת בתקנה 12, העוסקת בהתפטרות בעקבות העתקת מקום מגורים.
התקנה מפרטת נסיבות ותנאים שבהם מעבר מגורים עשוי לזכות את העובד בפיצויי פיטורים, בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק.
באחד המקרים המוסדרים בתקנה נדרש שהמרחק בין מקום המגורים החדש לבין הקודם יהיה לפחות 40 ק"מ, ושמקום המגורים החדש יהיה רחוק יותר ממקום העבודה. לצד זאת קיימים הסדרים נוספים הנוגעים לנסיבות מסוימות של העתקת מגורים, שאינם בהכרח כפופים לאותם תנאים בדיוק.
חשוב להבין שלא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים. יש לבחון את סיבת המעבר, את מקום המגורים החדש, את המרחקים ואת התקופה שבה העובד התגורר במקום החדש, כאשר הדין דורש זאת.
לכן עובד שמתכנן להתפטר בעקבות מעבר מגורים אינו צריך להסתפק בהנחה שכל מעבר משמעותי מזכה אותו בפיצויים.
האם תקנות פיצויי פיטורים חלות גם על עובדים שמופרשים עבורם כספים לפנסיה?
כן, אך יש להבין את הקשר שבין תקנות החישוב לבין ההסדרים הפנסיוניים.
כיום, עובדים רבים מבוטחים בביטוח פנסיוני שאליו מפקיד המעסיק כספים גם לרכיב פיצויי הפיטורים.
בנסיבות המתאימות, הפקדות אלה באות במקום פיצויי הפיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק, לצו ההרחבה לפנסיה חובה או להסדרים אחרים החלים על יחסי העבודה.
עם זאת, עצם קיומן של הפקדות לרכיב הפיצויים אינה מלמדת בהכרח שכל חובת הפיצויים מולאה.
ייתכנו מצבים שבהם ההפקדות בוצעו רק עבור חלק מהשכר, בשיעור שאינו מכסה את מלוא החבות או רק במשך חלק מתקופת העבודה.
במקרים כאלה יש לבדוק האם קיימת חובת השלמה ומהו הבסיס לחישובה.
התקנות עדיין עשויות להיות רלוונטיות לקביעת השכר הקובע ולחישוב החבות עבור התקופות או הרכיבים שאינם מכוסים במלואם על ידי הסדר הפקדות הבא במקום פיצויים.
זו אחת הסיבות לכך שבדיקת פיצויי פיטורים אינה יכולה להסתכם בבחינת יתרת הכספים בקופת הפנסיה בלבד.
אילו טעויות נפוצות מתרחשות ביישום תקנות פיצויי פיטורים?
חלק ניכר מהמחלוקות בנושא אינו נובע מאי־הסכמה לגבי עצם הזכאות לפיצויים, אלא מאופן חישובם.
כך למשל, מעסיק עשוי לחשב את כל תקופת ההעסקה לפי השכר האחרון גם כאשר היקף המשרה השתנה באופן משמעותי במהלך השנים.
במקרים אחרים, עובד עשוי לטעון שתוספת שכר קבועה לא נכללה בחישוב, אף שהיא מהווה בפועל חלק משכר היסוד.
מחלוקות נוספות מתעוררות כאשר עובד מקבל עמלות, כאשר המעסיק מביא בחשבון רק את החודשים האחרונים למרות שהדין מחייב שיטת חישוב אחרת, או כאשר תקופות חל"ת ומחלה נגרעות מהוותק ללא הבחנה מתאימה.
גם חישוב הפיצויים על בסיס כספים שהופקדו לקופה, ללא בדיקה של תקופת ההפקדות והשכר המבוטח, עלול להוביל לתוצאה שגויה.
במקרים כאלה חשוב לחזור למסמכי ההעסקה ולנתונים שנאספו לאורך התקופה: תלושי שכר, הסכמי עבודה, דוחות נוכחות, היקפי משרה, הסדרים קיבוציים ואישורי הפקדות.
לעיתים, הפער בין החישוב שביצע המעסיק לבין הסכום שעשוי להגיע לעובד נובע מרכיב שכר אחד שלא נכלל או מהתייחסות לא נכונה לתקופה מסוימת.
מתי כדאי לבדוק את אופן החישוב עם עורך דין?
כאשר עובד הועסק לאורך שנים בשכר קבוע ובהיקף משרה שלא השתנה, חישוב הפיצויים עשוי להיות פשוט יחסית.
לעומת זאת, כאשר תקופת ההעסקה כוללת שינויים בשכר, מעבר בין היקפי משרה, עמלות, הפסקות עבודה או הסדרי פנסיה שונים, ייתכן שיידרש חישוב מורכב יותר.
גם למעסיקים חשוב לבצע את הבדיקה לפני סיום ההעסקה. חישוב שגוי עלול ליצור מחלוקת כספית, להביא לדרישת השלמת פיצויים ובנסיבות מסוימות אף לחשיפה להליך בבית הדין לעבודה.
עו"ד עמית סבג, העוסק בדיני עבודה ובעל ניסיון בייצוג עובדים ומעסיקים בבתי הדין לעבודה, מלווה מחלוקות הנוגעות לסיום יחסי עבודה ולזכויות כספיות הנובעות מההעסקה.
במקרים מורכבים, בחינת התקנות לצד הוראות החוק, הפסיקה ומסמכי ההעסקה מאפשרת לזהות את המחלוקת האמיתית ולבדוק האם הפיצויים חושבו בהתאם לדין.
במקרה של מחלוקת על סכום הפיצויים במסגרת סיום העסקה, ניתן להיעזר בייצוג בהליכי פיטורים ובמחלוקות על זכויות בסיום העבודה ולבחון את החישוב לצד מסמכי ההעסקה.
כאשר מתעוררת מחלוקת משמעותית על סכום הפיצויים, ניתן להיעזר בייעוץ של עורך דין דיני עבודה כדי לבחון את הנתונים ואת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות הצדדים.
שאלות נפוצות על תקנות פיצויי פיטורים
מה ההבדל בין חוק פיצויי פיטורים לתקנות פיצויי פיטורים?
חוק פיצויי פיטורים קובע את המסגרת המרכזית לזכאות לפיצויים ואת שיעורם. התקנות משלימות את החוק ומסדירות, בין היתר, את אופן חישוב השכר הקובע, שינויים בשכר ובהיקף המשרה והוראות הנוגעות לנסיבות מסוימות של התפטרות.
האם פיצויי הפיטורים מחושבים תמיד לפי השכר האחרון?
לא בהכרח. השכר האחרון הוא נקודת המוצא במקרים רבים, אך קיימות הוראות מיוחדות לגבי הפחתת שכר, שינוי בהיקף המשרה, שכר משתנה ומצבים נוספים.
האם עמלות נכללות בחישוב פיצויי הפיטורים?
עמלות שהן חלק משכר העבודה הרגיל עשויות להיכלל בשכר הקובע. כאשר מתקיימים תנאי תקנה 9, יש לחשב את הרכיב המשתנה לפי ממוצע 12 החודשים שקדמו לפיטורים.
האם הפחתת שכר לפני הפיטורים מקטינה את הפיצויים?
לא בהכרח. תקנה 8 קובעת מנגנון שנועד להגן על בסיס השכר של התקופה שקדמה להפחתה. בנוסף, כאשר מדובר בשינוי זמני בשכר, עשויה להיות תחולה לתקנה 6.
האם עובד שעבר ממשרה מלאה לחצי משרה מאבד חלק מפיצויי הפיטורים?
לא. כאשר היקף המשרה משתנה, יש לחשב את הפיצויים באופן המשקף את היקפי העבודה בתקופות השונות. השכר ששולם בחצי המשרה האחרונה אינו בהכרח הבסיס לחישוב כל שנות ההעסקה.
האם תקנות פיצויי פיטורים חלות גם על עובד שהתפטר?
כן, במקרים הרלוונטיים. התקנות כוללות גם הוראות הנוגעות להתפטרות שבנסיבות מסוימות נחשבת כפיטורים לצורך הזכאות לפיצויים. עם זאת, לא כל התפטרות מזכה בפיצויי פיטורים, ויש לבחון את תנאי החוק והתקנות.
חישוב פיצויי פיטורים מחייב הסתכלות על כל תקופת ההעסקה
תקנות פיצויי פיטורים ממלאות תפקיד משמעותי במקרים שבהם השכר או מתכונת העבודה אינם אחידים לאורך השנים. הן נועדו להסדיר מצבים שהנוסחה הפשוטה של משכורת אחרונה כפול ותק אינה נותנת להם מענה מספק.
לכן, לפני שמאשרים חישוב פיצויים או חותמים על מסמך המסדיר את סיום ההעסקה, נכון לבדוק כיצד נקבע השכר הקובע, אילו תקופות עבודה הובאו בחשבון והאם יושמו התקנות המתאימות לנסיבות.
לעיתים, בחינה מדויקת של שינוי בהיקף המשרה, רכיב שכר משתנה או הפחתה שבוצעה במהלך ההעסקה עשויה להסביר פער כספי משמעותי בין הסכום ששולם לבין הסכום שהעובד זכאי לו.